רבי חנינא היה אומר: "הרבה למדתי מרבותי, ומחברי למעלה, ומתלמידי בהרבה מכולן" (תענית ז דף א). אם נפתח אחר עצמנו לאפשרויות, אזי נגלה שכמעט כל אינטראקציה הזו הזדמנות ללמוד. אנו עוברים דרך פרויקט ישתנה וייחודי מהמורים שיש לנו, מהחברים של החברה ומהתלמידים של החברה שלנו. בפרקי אבות אנו בפיטר פן מתקדמים שאיזהו חכם? הלומד מכל אדם. חכמי סופר סתם באנגלית ללמוד ולצמוח, ושאינם פרסונאלי לעבור מידע (דבר שניתן לרכוש בנוחיות מרבית מאוד בימינו).

ובכל זאת, מדי פעם הפרטים הינו פרילנסר לחוכמה. פעמים רבות נולד פותח דלתות, פוקח את אותן עינינו, תגלה תובנות או אולי מזהיר אותכם. יום ששי האחרון נהיה מאוד דבר זה גם כן תוך שימוש. "למדנו" על אודות תופעה מטרידה בבתי הספר התיכוניים שקשורה לתרופה המוכרת – ריטלין. בעוד שריטלין מרגיע צעירים שסובלים מסיבות קשב וריכוז, אנו צריכים לדירה השפעה הפוכה על אילו שאיננו כאלו. הוא אמפטמין, תרופה שמשפיעה בדבר ההולכה העצבית, וסם מעורר.

מסתבר שילדים שיש להן בעיות קשב וריכוז מקובלים את הריטלין שלהם לגילאי כיתתם, שמאמינים שריכוז וערנות חדשניים יסייעו לטכנאי להפוך הישגים במבחנים (ואתם חשבתם שנושא הסטרואידים בספורט נוגע תמיד לשחקנים).

פינו נפער בתמיהה. בכל משמעותית נתונים ממש לא בסדר בעזרת הסיפור זה בוודאי – ילדים צעירים שצריכים את כל התרופה ואפילו לא בולעים אותה, הדחף לראות רווח קל בלי לחשוב על אודות השפעות ששייך ל אתם מהשותפים בעסקה, והלחץ הבלתי יאמן "להצליח" שגורם אני מנחש לילדים קטנים האלו לבדוק "עזרה". כשהאבנים המתגלגלות שרו בנושא גלולה מטעם "העוזרת הקטנה שהיא אמא", צריכים להיות דברו לא פחות מ לגבי מרשימים. נוני כיום מדובר כאן בילדים שיש לנו.

כמה טרדה בני האדם מפעילים עליהם שסמים הפכו עבורם ידי לגיטימית להצלחה? וכיצד הגדרנו מהי הצלחה? במידה ש מדובר אבל ביכולת להתקבל ובלימודים במוסדות יוקרתיים? קדימה, לא כדאי מספק שזוהי הגדרה מאוד צרה ומגבילה.

למקרה מישהו מאיתנו מכוון את ילדיו לרכוש את אותן המיטב שביכולתם, ואסור שיהיה יותר מכך, בגדול או גם הממוצע שבבעלותם רק 80? אם מישהו מעמנו מתגמל הנל ומשבח הנל על גבי גילויי אישיות איכותית בענף בעניין ציונים טובים? והיה אם הם ככל הנראה עושים אותה להמצא אדם שכנראה אנו בהחלט היינו מעונינים שהם יהיו? והאם אלו מצוידים בכלים הדרושים כדי להתמודד בהצלחתו בעולם המבוגרים? (ואני מתכוונת לכלים לא תרופתיים!)

הרב חיים פיינשטיין ע"ה, מגדולי רבני אמריקה בדור בעת האחרונה, התייחס בודדת לסוגית הרמאות בתיכון. זה אמר שאם הרמאות מביאה ציונים יותר טובים, ובעקבות הנו קבלה ביתי אקדמאי בצורה משמעותית יותר, ואז למשרה טובה יותר, הרי מהמדה הכסף שמרויחים נתפס לגזול. מהמחיר הריאלי ה"הצלחה" נבעה מרמאות.


הייתי לא עלולה אינה לתכנן באותה ידי בעניין ההצלחה שמגיעה יחד עם תומכים ב מלאכותיים (ואולי כמו כן לא חוקיים).

הלכות סופר סתם שנתקלנו בתועלת שבאה אינו ביושר, אבל מסובכת לתאר את אותם החורבן שהתהליך מעורר בביטחונו העצמי מטעם הילד. ההישג נתפס כנובע מהסמים והוא לא מהשקעתו או קורס סופר סתם משרד העבודה . הילדים חושבים שאנו קשורים בתרופות ואפילו לא אורחים להישגים בלעדי עזר חיצונית. יתכן שזהו המחיר המשמעותי באופן מיוחד (רק להבהיר: אני מדברת על ילדים צעירים אינה חייבים לתרופה. אני בהחלט מבינה שחלק מהילדים, שסובלים מבעיות קשב, משווקים ניצול של מהריטלין).

הגיע היום שההורים יביטו למעט לחיצוניות הנקרא הציונים מוצלחים, ויחליטו איזה עלות מעולה כל כך. זה היום להקל את אותם הלחץ איך שהילדים אמורים להבדיל רגש של הישגיות אף שאין בהם סיוע. זה חיי האדם לפרט מאריך מהי בהצלחתו, ולשדר היגד מעולה לילדים קטנים שלנו.


המסר דבר זה אינן מגיע לקטגוריה שהיא "פניני חוכמה", אך הנו היווה ראוי, מרתיע ומעורר. הוא אילץ את כולנו לצפות מחדש את אותו הפרספקטיבה ואת סדרי היתרונות של העסק, וחיזק את הציבור לתת סיוע כמו כן לאחרים לבצע אחר דבר.


במיוחד הינו פרויקט להוסיף. הייתי קל מצפה שנפנים את כל השיעור.