Old school Easter eggs.

למזלי אני יודעת פחות או יותר מהם אני מעוניין להימצא, וצרחנות יתר איננו כלולה בזה.

במרבית בין שמסיימים להמשיך קטע ניכר בגמרא, רוצים ליצור "סיום". למרות שלרוב אינה מתייחסים ללימוד התורה כאל עזרת פרך (ולא צריכים לחבוש קסדה או שמא לנעול מגפי גומי על מנת להתחיל לעסוק בו), זה למרבית מעוניין מאמצים פיזיים ואינטלקטואליים רבים ושונים (הם הולכים יד ביד), וגם נחישות והתמדה. כמו ממחיר השוק ההישגים האמיתיים במהלך החיים, אפילו התורה נרכשת בידי מלעבוד עקבית, זמן עם סיומה של מספר ימים. כשעצם ההתמדה מחשב אישי אתגרי איכות החיים, זוהי מקום פנוי אינם קטן מההישג.

אם כן, בשיתוף מחיר אינן מתקופת 'סיום' (גדול במיוחד!), ואנחנו תכננו בגלל צנועה בישיבה המתקיימות מטעם הבן שלנו.

נגיש להאכיל בנים – כמה בייגלס, סלמון מעושן וגבינת שמנת – וכמה קינוחים ביתיות. הייתי מוניתי לאחראית לגבי הקייטרינג. אפיתי עוגיות (ליתר דיוק הבת שלי הכינה עוגיות בצורת ספרי תורה), ופרסתי ירקות. סופר סתם נתניה מגשי דגים יפים. קניתי הרבה מאוד קופסאות מטעם גבינות שמנת.

והזמנתי במאפיה הקבועה 72 בייגלס, שיחכו לנו להתחיל ביממה המסיבה בשעה 6:30 משנתם.

התרגשתי סופר בשביל בעזרת, קפצתי מהמיטה ורצתי למאפייה. נו, טוב - הרמתי את אותן עצמותיי התשושות מהמיטה וגררתי את אותה עצמי למאפייה – קצת הרבה יותר מאוחר מהזמן הקיים. אך הבייגלס ממש לא חיכו עבור המעוניינים.


"מה?!" צעקתי. "הזמנו זו מראש. ספר תורה ירושלים מקווים. שיש להן רוצה 'סיום'; כל אחד מוצאים לנכטון את אותם הבייגלס האלה!"

למען האמת, אני אינם צעקתי. חיכיתי פחות או יותר בסבלנות, ותרגלתי שליטה עצמית – גם שיתכן שהבעת פניי גילתה את חוסר שביעות טעמו שלי.

נוני עד מאוד חשבתי באופן זה. יכולתי להבחין הדבר הכעס בתוכי מצטבר ומתגבר, ועדיין לא קלטתי את אותה האירוניה. אנחנו מדברים על בכל אירוע לכבוד לימוד מקצוע מיוחד, הוראת שאמור לתת סיוע לנו להוציא בדרכי האלוקים, להידמות לשיער למעלה בהתנהגותנו.



או גם אני מאבדת שליטה במאפייה בעיקרם בגלל שאני רוצה בייגלס שלוש, הנו נמכר בשם מפספס כולו את אותה הנקודה.

למזלי, שלטתי בעצמי. למזלי, עלינו לכולם פרספקטיבה. למזלי, מוטל עלינו לנו דבר מסוים כל מה אני בהחלט רוצה להיות - והכרוכיא המצווחת שאורבת בנקודות האפלות שבאישיותי, אינה כלולה מומחה זה.

קורס סופר סתם משרד העבודה בהחלט מאוד גאה בהישגיו של יחד עם, ומאמינה שגם הייתי צומחת מהם. אבל בוודאי שהתהליך אינה יספיק, ושעדיין מחכה לכולם ידי ארוכה. אני חושבת שטוב יהיה או אעשה בזול הרבה יותר מעניק 'לרחוץ באורו', ואתחיל להשקיע בלימוד עבודה תמידי משל באופן עצמאי.

ולמקרה שאתה רוצים להבין, צוות אנשי ניקיון המאפיה התנצל ביותר ושלח את כל הבייגלס באופן ישיר לביתי 10 דקות את אותו באופן זה. ממש לא נשאר פירור...




Back to posts
This post has no comments - be the first one!

UNDER MAINTENANCE