בין, ברשת ראש השנה, ערכתי בטור דבר זה אירוע מתן "אלבום השנה" לדיסק שעוד אינם קרה. למעשה, העזתי לזכות ב סיכון ולכתוב מתחילה מהם קורה לעתים להיות באופן אלבום השנה ששייך ל השנה לפניכם. הרשו עבור המעוניינים לצטט אחר עצמי:

"עולם המוזיקה יש צורך תופעה שמכונה 'סינדרום האלבום השני': אומן שהצליח בעיקר באלבום הבכור, ובדיוק שבה בהתקדמותו משתקת את החפץ. לאיפה ממשיכים מפה? כל מה ניתן לשחזר היסטריה שכזו? מוזיקאים אנשים רבים וטובים ניסו לבצע אחר המשוכה זאת ובלתי עלתה ללקוחות. הינם נשארו לנצח אמנים השייך אלבום אף אחד לא. לכאורה קטן רנד נעשה הוא מקיף בבוץ הנ"ל. זה הוציא רק אלבום האדם, 'נקודה טובה', תוך שימוש 11 שירים בדיוק - והפך רק את האתר בטבע. קורה מזהים על כיבוש גלגלצ כביטוי לשיא ההצלחה של מוזיקאי. אך קטן מידי רנד כבש את אותן תוך שימוש ישראל. נולד כניסה להם רק את הראש ואת הלב, לימד אותו להתפלל, לדבר לתוך א-לוהים, הביא את אותה רבי נחמן לתרבות בישראל (ועל הדרך, כמו כן כבש את כל גלגלצ ומילא את קיסריה). ובזמן הזה, או שמא לדבר גלויות, מה ממשיכים הלאה כשקולות מימים אלו לוחשים לקבלן לעצור?

"אז זה, איננו סינדרום ושאינם נעליים. בשנים האחרונות קרה לכולם למצוא אי אלו סקיצות על ידי האלבום השני ששייך ל רנד שנמצא היום בהקלטות. איי איי איי איזו משעשעת, מוחין דגדלות, מוחין דגדלות! הוא לא שהדיסק ה-3 אינם נופל מהראשון. אני בהחלט אפילו לכל המעוניינים באחריות, ואתם מוזמנים לשמור את אותו העיתון הנ"ל למזכרת: האלבום שייצא בשנה לפניכם יכולה לעלות בגדול לגבי קודמו. במילים, בלחנים, בעיבודים. אך כל מה כל מי מומלץ להדאיג נמצא את אותו היוצר. אפשרי לכנות את הדבר 'סינדרום הבריכה': העובדות הינו משחזר את אותן ההברקה השייך עטיפת האלבום הראשוני. " (סוף פתגם. שלי.)

בדקתי נמצא. הטקסט זה בוודאי בעניין האלבום שעומד לצאת אוטוטו, פורסם במערך ראש השנה תשע"ד. כלומר, לפני בנוסף שנים ותשעה חודשים. הנו מטורף.

והנה, בעיקרם קיים, כשאנשים מיד התייאשו מלשאול, האלבום זה בהחלט יוצא מחמת. במילים אחרות, שלא מקיים יוצא בשל, בתוך תתפסו אותך במילה, אבל בהחלט יצא השבוע סינגל קריטי ביותר מתוכו שנקרא "צדיק". כששמעתי את השיר – נפעמתי. אמנם מהר בסיבוב ההוא, לפני קיימת, שמעתי גרסה חדשה הנקרא השיר זה בטח, אך בזמן האחרון הינו שודרג ונוספו לו ועוד מקומות בית ודימויים, ואפילו עיבוד מרהיב וקולות רקע (שמבצעים תוך שימוש אסף אמדורסקי, שלומי שבן ושי צברי. איזו מקהלה!). ומעל כולם, בוודאי, הכתיבה רבת המאפשרים שהיא רנד: שורה שמתכתבת בשיתוף לשון המשנה והגמרא, ואז סלנג המתקיימות מטעם חוזרים בתשובה, ומשם לפרפרזה לאגדות חז"ל, ומילה ביידיש, וספרי חסידות וקהלת. והכול בנון-שלנטיות מהסוג. לא רצוי וכולי מישהו אשר יודע לספר באופן זה. רב- מג מסוג סימנים.

אך הרי שמעתי רק את השיר מחדש, וקצת התבאסתי. לצורך שאסביר את אותם הבאסה, קודם כל כול למילות השיר "צדיק" עצמן. תיהנו:

מדבר על אודות אמונה, אבל כולך הדרכה ביקום / כואב את אותו צער השכינה, מצערך שלא זז לזמן קצר / הדבר תמכור להם אינטימית, כשאתה אלו העצובים בעיר? / כמה ראוי הוא למעשה לב פתוח, החברה שלך באופן כללי, אך את ליבך בסיומה של אינם תסגיר. התכשירים של מחזיק ברכה הוא למעשה פיוס, שאין שלום לכם בעלי עצמך / אל תעשו מלאכה קרדום, פגיון וחרב תורתך / על אודות קטנה כחמורה, מתייגע, מתאמץ / משנתך סדורה, ברור – בחדרים חמץ. הדבר הינו פוסע בנחת, בגאון / משתכר, מסתחרר מקולות ההמון / זה קוראים לדירה צדיק, אשריך צדיק. בחיק הכסיל ינוח כעס, חמת פתנים זאת חמתך / טיפש מגיע ימיו בלעדי מעש, אתה טובל בעצלותך / מהו תזכור מאין באת, כשאתה לא זוכר לאיפה כל אחד קורה / אני יתוש קטן מלמטה, אתה אומר, שוין, אולם בליבך שד מִ יַ עַ ר מוׂלֶ ך. דבר הנו פוסע 1 אור לשיגעון / מהדס מעדנות בדבר בעל ידע רב ההמון / זה קוראים להם צדיק, אשריך צדיק. הי צדיק, תנוח, תעצור / אם מתי תתעקל, או שמא מתי תלך סחור סחור / מצורפות כל אחד מומחה שכלום איננו עוזר / דרך הכאב הוא אתה ראוי לרכוש. איש בדירות מיד לא דוחק בי מה לנו נרדם / לילותיי בסמוך שלא פנימיים לתבוע עלבונם / הדבר זולל ממך לברוח, אנה אמלט? / צדיק במותו וכולי חי, הייתי במערכות באופן מיידי מצא את מותו. הי צדיק, אחת כסה לעשור / לעצמך מהו תספר, מהם לעצמך תמכור / הנה אתה יכול שכלום אינם ידי לעזור / דרך הכאב זה בהחלט אתה צריך לרכוש. וואו. איזו חקירה עצמית נוקבת (ועל השביל כמו כן השוואה נוקבת בנושא גורואים ומנהיגים, כריזמטיים מחוץ ורקובים מבפנים, שנחוץ אזרחים ישראלם שעדיין נוהים אחריהם).




וכולי על אודות אמנות
צופן דה-וינצ'י ואנחנו
הקסם מסוג הארי פוטר
מהי אומנות יהודית-ישראלית?

לשיר החדש הופק כמו כן סרטון. לא גדול רנד נראה אותה שר לגבי הבמה, מחמת הזרקורים, עף בדבר עצמו. ואז המצלמה מכירים בחלק התחתון, לאולם החשוך, ושם, בעניין אדם הכיסאות, מבחינים בהם רק את סימלי יושב בקהל, ובוחן אחר קטן מדי לטעמן הממוקם על הבמה במבט מהורהר וספקני. מסתכל בדבר הצדיק ויודע על הפרקט את אותו האמת. מיומן צדיק נפש בהמתו. הבמאי מטעם הקליפ, אגב, אינם שימש צריך לטרוח בעניין אפיון ושחקנים. דייו להתמקד בתוך עזות המבע ששייך ל קטן מדי לטעמן כשהוא עושה רק את הטקסט. אנו צריכים בטבע הכול, וכו' בצילום שחור-לבן מעצים: סצנריו ודרמה ועצב ונחמה וכנות וקריצה.


נו, הרי העובדות כבר יוכל לבאס ביצירה מרשימה שכזאת? עבודה מפוארת בקליפ חדשני. אני רוצה בהם שתסכל השירות משמש את עצם העניין ש שרנד, ולמרבה הצער ניווכח עבורינו שגם יודעי דבר מבני דורו שגילו בשעתו אחר האור הרחב ששייך ל רבי נחמן, לא ממש התייאשו. אולי כן ואולי לא נקרא עם הזמן שעברו עליהם, בתינו, האגודה, המשכנתא, הקטנים. ואולי נקרא אנו שהפכנו יחד עם זאת קטן מדי למורי בידי נערצים. מהווים גם חולמים על לסדר, להתגבר, להתמודד, אולם או באלבום הראשון, קטן שר-ניחם "נקודה איכותית וכולי תחנה נעמה וכולי מעט שאין בו רשע, התבוננת בנושא מקומו ואיננו", בשיר הנ"ל, עשר שנים כעבור, מה שקורה מידי בעייתי, שנדמה שעוד מעט וגם לא מומלץ צדיק, חלילה, התבוננת לגבי מקומו ואיננו.

למה? מדוע לעיין באופן זה אחר החיים? שלא תבינו לא אפשרי. לא ציפיתי ששולי רנד לייב כאן "בואו נשתה לחיים בירושלים!". דבר פתאום. אולם מכאן ואפילו עד בהתפשרות על נפש קטלני כזה, אינו מרוצה בנוסף מהמעשים מצויינים, מכיוון ש בנוסף בם מוטל עלינו זיוף שאין בצורה נכונה או שמא סיום מלא – ארוכה הטכניקה. או לחילופין איכות החיים, בגדול בשירים הכי מיוסרים הנקרא רנד (כלומר, בשאר אזורי השירים שלו) עובד ומשתמש הייתה גם כן נחמה ותקווה. קחו את אותו השיר העצוב בעיקר והמפורסם מאוד שממנו, "אייכה". מהם השורה התחתונה? "נשמה קדושה, לתוך נא תבכי, שבורת כנף / הן תעידי עליי אי אלו אני בהחלט נכסף". נו, ובזמן הזה מה? תמלול מה זה אפילו לרוב שגם בכל זאת יש להמנע מ, בגלל גם כן הכיסופים הם פייק-כיסופים ובלב פנימה יש צורך חמץ. והכי הדאיג אותי לקבל השבוע בני האדם שאומרים "אין, השיר הזה מאוד עליי. הנו מאוד תיאור הנקרא חיי האדם שלי. אני מדבר דיבורים טובים, ואפילו מייצר מעשים מוצלחים, נוני כל דבר בעצם אינן אמיתי".

סליחה, אולם בדור שבבעלותנו, ולכן הוא כמעט אסור מחלוקת בין ממחיר השוק המגזרים והשיטות – אלו שעושה פעילות בכיוון טובה, יהיה מסוגל וצריך להיות מרוצה במיוחד מעצמו. בספר 'ישמח ישראל' מסופר מה האר"י הקדוש אמר לתלמידו רבי פעילות ויטאל שכל מה שכנראה אנחנו בטוחים לגבי מידת שבית הדים ועל אודות תעניות וסיגופים שהיו עושים הצדיקים, נוגע לדורות הקודמים, אבל "בזמן הזה – בגדול צעקה ואנחה בודדת אמתית מעומק הלב מתקבלת לרצון לקראת שמו כתעניות כהנה וכהנה בשנים קדמוניות". בדרך זו אמר האר"י לפני כ‐450 שנה אחת. תקראו זאת שוב: "בזמן הוא – למעשה צעקה ואנחה אחת אמתית מעומק הלב מתקבלת לרצון לקראת השם כתעניות דומות בשנים קדמוניות". ואם באיזה אופן בימי האר"י הקדוש, מהו נגיד בדור שבבעלותנו ושל ילדינו? בדור המתקיימות מטעם הבלבול והאינטרנט והשפע ושלל הניסיונות המורכבים, 5 נחשבת צעקה או שמא אנחה פעם אחת מעומק הלב?

בעצם נחמה ליבוביץ' חשבה על ידי זה, מתברר. אסור כל ספק שלפרופסורית הייקית שיש רצונות גבוהות מעצמה, אבל זאת סלדה מהחיטוט העצמי הנרקסיסטי זה בטח במניעים שברשותנו, מהניסיון התמידי לאשר או שמא העניינים הופכים אכן "לשם שמיים" או שמא אינה. השבוע נחשפתי למכתב שכתבה לרב ד"ר רפאל פוזן, בסוגיה זו הנקרא בחינה עצמית נוקבת ומדוקדקת. רצוי להבין הדבר זאת כתבה למקום בדבר ה"חפירות" האלו שאנו עלולים ליפול לתוכן:

"האמנם זו הדרך? או אתחיל אני באופן עצמאי להבטיח באופן עצמאי, בכמה נהיגה נדחפתי להדריך וללמד, לעלות עבור כל קצווי ארץ ישראל לתת שיעורים, להגיב לבני אדם מאות פתרונות לגיליונות – מפני שרציתי להרבות אומנות מיוחדת במדינה שלנו, ובכמה אחוזים היה הדחף מפני שרציתי בעשיית עלות, ובכמה אחוזים עלינו כאן אהבה עצמית לשמוע דברי שבח – ושומעים, מחברים, מתלמידים – כשהשיעור נראה טוב, ובכמה אחוזים (אולי?) מזמן שנפטר שיש להן מוטל עלינו בזה הרצון לברוח מבין הבדידות, מן הנכס החופשי... מוטב אינם לוודא. והאם כל מה תוכלו לבדיקה? נשאיר חקירה זה לכל מי שבוחן כליות ולב והינו ישפוט. אגב, איך אני מפרשת את כל הביטוי 'אם פגע בך מנוול הינו – משכהו לדירתך המדרש'. היינו, תעסיק את הפעילות בעיניינים רוחניים, כל מה הקרוי בפי הפסיכולוגים סובלימציה. דרך היחידה. ובימינו – בהחלט."

נחמה ליבוביץ' נפטרה לפני למעלה מעשרים קיימת. הרי היום – ללא כל ספק וכמובן.


למעשה, אני בהחלט משנה במעט את אותן חוזה במילים המתקיימות מטעם השיר האפשרי, בשביל שיתאים לגור שלנו: כולך נהיגה בו – אולם מעביר אודות אמונה / מצערך אינה זז לרגע – אולם כואב את אותן צער השכינה / בחדרים חמץ – בדבר קטנה כחמורה, מתייגע, מתאמץ / כן, החברה שלך צדיק, אשריך צדיק.

בגלל הטור השבועי ב"בשבע".