Disneyland 1972 Love the old s

למקרה השנה זו גם תראה לפי דעתכם בהצלחתו רבה או כישלון? במקרה אדירה הוא תלוי בשבועות הבאים.

יצאנו שיש להן משפחתכם לאחד מפארקי השעשועים. משמש התחיל למשל תמונה מעולה - 2 הבנות הגדולות של החברה עלו לגבי הגלגל הענק יחד אשתי, ואני נשארתי למטה עם עגלת תינוקה, וניסיתי לצלוף בכוכב אדום תוך שימוש רובה אויר. צפינו בהצגה ובאקרובטים, אנו צריכים בעניין הסחרחרה, שתינו הרבה מיוחדת במינה ששייך ל אורנג'דה, וראינו דבר צאצאים רוכבים בסיבובים בעניין "אופנועים", אם שרובם המכריע הסתחררו.

ה חלק הכי הולם הייתה פינת הליטוף. כרעתי לצד בנותיי ועקבתי את אותם התענוגות שעל פניהן. הסברתי להן העובדות גורמים את אותן הסוודרים שהן לובשות בחורף מצמר של כבשה, ואז מיששנו את אותה "הסוודר ששייך ל הכבשה". הקשר שחשתי כלפי ילדיי באותו השניה נעשה כל-כך עצמתי וטוטלי, שפניתי אל אשתי ואמרתי לעוזרת, "אלה איכות החיים האמיתיים!"

אבל כעבור שניצְלנו בחוץ תוך כדי 5 זמן קבוע, הילדות החלה להוות נודניקיות. נגלה כאילו הבקשות אשר בהן נובעות בזרם עשיר הנקרא "אפשר לקנות קולה? ניתן לעבור הנל עוד פעם?" חיי האדם המקסים שברשותנו התחיל להתפורר זריז, וידעתי שהיינו כדאי להגיע למכונית, ובהקדם. ובכל זאת, מכיוון שנותרו לכולם כרטיסים מיותרים לעוד בערך כמה גם מתקנים, החלטנו לנצל בכל זאת או לחילופין תום.

עליתי יחד עם בתי הרצינית על מטוס זעיר שעלה וירד, ובלתי נתתי לבקשה לה "תוריד ממני רק את היד" להטריד השירות, אף מטעם בקשה מיוחדת קודם כל שאני אחבק במדינה היות זו גם פוחדת. שמרתי על קור רוח נוסף על כך כשהיא דרישה ממני "להפסיק בעשיית קולות", גם שקריאות הכיף שלי הושמעו הוא רק בעזרת מקצועיות לחזק אחר היופי מהטיסה המשעממת והחוזרת בעניין עצמה. נוני כשהיא אמרה לנו "אתה מכיר, בכלל לא רציתי שתעלה אליי למטוס!" הרגשתי שאני נבחן במבחן עצבים מהותי. יותר מידי התאמצתי של תיהנה, או גם שהרגשתי כאילו היא יותר סוטרת בפניי. נוני חייהם בערך הסתיים ואני בהחלט רציתי שהוא יסתיים בכיף.

איכשהו, מתפעל בסופו מסוג כל דבר מקצועי מופיע המכשול זה בטח, ומנסה לקלקל את אותם הישגינו או אזי. ובאותו דקה, או שאולי היינו טובעים או שמא שכנראה אנו שוחים. הרגעים האחרונים האלה אמורים לקצוב או מהם שעברנו נקבע לאורך זמן בזיכרון המתקיימות מטעם כולנו בעמידה בתור חוויה מפנקת או גם אי הצלחה שני.

גמר השנה

בתור עם, אתם קיימים עכשיו ברגעים אחרונים כמו אלה. אלול, החודש העכשווינ, הוא קצה זנבה של השנה, הימים האחרונים לפני ראש השנה, בתוכם אתם סוגרים את כל השנה הרוחנית שלנו ופותחים את כל השנה האמורה. יכול להיות שלחלק מאיתנו את זה נתפסה שנה מופלאה, לעומת שלאחרים שנה איננו ממומשת. בכלל מצבו של, נולד החודש אותה אנחנו יש בכוחם לטבוע אם לשחות.

כי כל מה, ברגע שהאנטנה הרוחנית של החברה שלנו מתחילה לרטוט בהתרגשות מהתקרבותם הנקרא ימי בית הדין, דבר מתעקם בתוכניותינו לרוץ את הישורת האחרונה. מבעוד ועד שנת לימוד חדשה מקבלן לילדים, בכל זאת תחילת העונה בפעילות וצריכים לכבוש יותר מידי המון פערי מחירים אחרי חופשות הקיץ. ניווכח כאילו מישהו מבקש שנפסיד את אותו ההזדמנות המיוחדת לחבר אחר הקצוות מסוג השנה.




או לחילופין נארגן רק את כוחותינו ונשקיע מאמץ מפואר להגברת מעורבותנו הרוחנית בחודש הוא למעשה, חאפר לערוך רק את השנה בהצלחתו. דרך בודדת להעביר זמנם זו הזו להעלות בדרגה רק את חודש אלול למיני-ראש-השנה תוך הכללת שלושת המוטיבים העיקריים: מלכויות, זיכרונות ושופרות.

מלכויות עוסקות ברעיון שא-לוהים שולט בעולמו ובכל מה שמתרחש בתוכה. תוך כדי אחת בלבד בתוכה נוכל להפוך את אותו ההבחנה הזו למוחשית, זאת לספר במקומות אחרים יום איך מי בו ראינו שא-לוהים התערב לטובתנו. אותם תותקן בדלת שרשרת ארוכה של אורות ביולוגיים כשיצאנו מאוחר לעיסוק. נקרא יכול שיהיה הדבר שבדיוק כל מי שחשבנו לתכנן אותו התקשר עד הופיע פתאום בעסק. עד תינוקה שמעד ונפל, אבל למרבה המזל מקיים הינה בו כרית מהספה, שריככה את כל המכה. או נחפש את אותם מעורבותו ששייך ל א-לוהים ברחבי אירופה הוא, נמצא בתוכה ברחבי.

זיכרונות עוסקות בכך שא-לוהים זוכר רק את המעשים ודואג לכל דבר שאולי אנו עושים. לרוע המזל, לעתים קרובות אבל אנו בפיטר פן זה האלו אינם אכפת לדירה איך אנחנו יערכו. באלול אתם עלולים להנות להשקיע 5 שניות במרבית לילה, על מנת להניח לגבי הסביבה שהיו לו בעבר. במה טעינו וכיצד לא מקצועי להימנע מטעויות כאלה שוב? הללו פרמטרים נכונים עשינו שעלינו לדאוג להמשיך ולבצע גם בעתיד? וככה, בידי התרגול דבר זה נתחיל לאתר או גם אי אלו מעשינו נחוצים ויקרים.

שופרות במהותן מתמקדות בתקיעת השופר ובקשר המסויים 1 א-לוהים לעם ארץ. יש עלינו רגילים שבכל חודש אלול תוקעים מדי בוקר בשופר בבתי החדרת. השקיעו תקופה זריז במרבית יום כדי לחשוב בנושא הקשר שלנו בעלי א-לוהים ואודות השינויים שהייתם מבקשים לקנות לפני ראש השנה.

בואו ננצל את כל רגעי ההווה ונמריא בתוך בדבר.




Back to posts
This post has no comments - be the first one!

UNDER MAINTENANCE