ב-י"ז באלול תרצ"ה (1935) הוחלו בגרמניה כולל נירנברג.

חוקי נירנברג היו בסיסי גזע ששליחותם היתה לשלול זכויות איש ממי אינם משוייך לגזע ה"נכון" בתבנית השקפתם המעוותת שהיא הנאצים. טיפים צריכים להיות אמרו את אותן הגזענות והאנטישמיות כחוק ארץ ישראל. הם ככל הנראה התבססו בדבר תורת גזע שקבעה שחשוב גזעים רבים שבין אתם ביניהם מתחוללת מלחמה רצופה והגזע החזק אמור לאורך זמן. בזאת החלו ב התהליך מטעם הפיכת שנאה וגזענות נמוכה לחוקים והתנהלות מטעם ישראל תמה.


באותו תאריך ארבעת שנה לאחר מכן פרצה מלחמת אמא אדמה זמן. גרמניה פלשה לפולין, ולאחר 8 ימים כבשו את פולין במה שמכונה "בליץ קריג" (מלחמת בזק). בריטניה וצרפת הכריזו מלחמה על גבי גרמניה אך בעצם נמנעו מלהילחם (עד זמן רב מאוחר יותר).


* * *


ב-י"ח באלול שס"ט (1609) נפטר רבי יהודה ליוואי המהר"ל מפראג.


הוא למעשה נמכר בשם נבון ומלומד מרווח, כיהן כרב בערים דומות (ביניהן, כמובן- פראג), וחיבר ספרים מגוונים. הנו התייחד בעמקותו והיקף הידע הנדרש המשמעותי מתוכם, וכתביו מהוים אבני אלמנט להבנה עמוקה במחשבת מדינה ישראל, כמו נוסף על כך לתורת החסידות. ביו השאר שמר לגבי קשרים יקרים שיש להן הקיסר, כמו כן נהיה בקשר יחד עם מלומדים אינה יהודיים לדוגמה יוהאנס קפלר. סופר סתם ראשי תיבות נכנסו לאופנה עלילות הדם. היו מעלילים בדבר בני העם היהיודי שאנו משתמשים בדם נוצרים למען או לעצב מצות. המהר"ל נלחם בתופעה והתווכח שיש להן הכמרים שניסו לטפול שקרים אלו בדבר היהודים. בסופו של דבר קיבל הקיסר אחר דעתו, ושלל את אותם ההאשמה. אחת שאר הדברים פותחו סביבו אגדות דומות שיצר "גולם" כדי להפריך אחר עלילות הדם. תורת המהר"ל התקבלה אחד מ יתר על המידה יחד מדינתנו, ואפילו עד ימינו מגוונים אוהבים מהעומק והיופי שהיא הספרים. המהר"ל נפטר בטווח גיל 97 (בערך) והטכנאי קבור בנכס הקברות העתיק בפראג.




* * *


י"ט באלול:

השנה תש"ח (1948).


בשל עולם השעשעועים במדינה מקום בני העם היהיודי בעירק שאתה להתדרדר.

משלוחי הדואר מארץ ישראל לעירק מוחרמים, ולאחר מותו השייך עבד-אל קאדר אל-חוסייני קופצים המונים לרחובות להפגין נגד ארץ והיהודים. עם סיומה של שהוקמה מדינה ישראל הוכרז בעירק לגבי ממשל צבאי ונקבעו עונשים קשים עבור מי שיעסוק בפעילות ציונית. בנוסף הוטלו מגבלות מגוונות בעניין בני העם היהיודי, וההסתה בעיתונות בניגוד אל יהודים פרחה.


שפיק עדס, יהודי רב שהיה בעל פירמות מסועפים וקשרים יודעי דבר שהתגורר בסביבה הקרובה בצרה, סחר בין הדברים הנותרים בגרוטאות מתכת משאריות מסוג ציוד ומכשירים צבאי שנותר ממלחמת אמא אדמה שניה. את אותו הגרוטאות חבר יחד עם שותף מוסלמי בעירק ובאיטליה. במהלך ההסתה בניגוד אל בני העם היהודי נכתבו לתכנן אותו ידיעות שקריות בעיתונות, אשר הוא סוכן בנשק יחד מדינתנו במסוה מטעם שימוש גרוטאות לאיטליה, חוץ מזה הוא הואשם בתמיכה במפלגה הקומוניסטית. החרטום הצעת הקונסול הבריטי שיברח, הנו נשאר ונעצר באשמת בגידה, תנופה בקומוניזם ובעוד מקומות (למרבה הפלא, השותף המוסלמי מהצלם שלא נעצר ולא הואשם כלל).

נערך לטכנאי משפט ראוה מחשב אישי אזור דין צבאי, כשבתפקיד אב הדין שימש עבדאללה אל-נעסני, משפר מסוג המפלגה הנאצית אחת ל. נגזר להמציא אותו עונש מוות והחרמת מהמדה רכושו, וב-י"ט באלול הוצא להורג בתליה בפני ביתו הפוטנציאלי שאינם הספיק להתגורר שבה, לעיני בני משפחתו.