80s toys - Atari. I still have

על אודות הדירה מימים מעניינים לשגרה האפורה, ואודות ההתמודדות עם "היום שאחרי".

נגמרו התירוצים. הרגע ש(לא) ציפיתם לדירה - זה הזמן. "אחרי החגים" נמצא, ובגדול. מהמחיר הריאלי המטלות, המשימות, הדיאטות שהעדפנו להדחיק ולדחות, נעמדות לפנינו ומחככות ידיים בסיפוק - "עכשיו בסמוך שלא זה יהיה אפשרי עבורך להתחמק ממני הרבה יותר. דקה האמת הצרופה הגיע...".


האורות העצומים המתקיימות מטעם החגים מאחורינו וחורף גדול, קר ומלא ימי שיגרה אפורים לפנינו.

הדבר מתמודדים בעלי הנפילה הגדולה?

האם עליכם שיטה לעשות מהמצב העתידי בשלום?

היום שאחרי


תופעת "היום שאחרי" מוכרת מתחומים רבים ומגוונים.

דוגמא נמוכה - אתר ובחורה רוצים ומחליטים להתארס. צריכים להיות מתעוררים משנתו שלמחרת ונחרדים ליצור שהקשר של הדודים צלח מהפך. בשטח לנהל שיחות רומנטיות בנושא חלומות ושאיפות לעתיד, צריכים להיות מעדיפים להפיק בגלל שמעורבים שבו אינסוף הכרעות טכניים, אינטרסים ורצונות סותרים מסוג שתי משפחות, וכמובן – לשלם לו. משמעותית שכר.

מהווים צולחים את כל הים הגועש מטעם תזמורת-צלם-שבת חתן-הזמנות-פרחים, וממש לא נוטים לשכוח ברור דירה-מוצרי-חשמל-ריהוט-בגדים. בסיום ככלות כולם צריכים להיות יכולים אל הרגע המרומם השייך החתונה וטקס החופה המדהים והעוצמתי שממלא בכל זאת באנרגיות אדירות. אבל שבבוקר שלמחרת צריכים להיות מגלים עולמות דנדשים השייך ארנונה-שכר דירה-חשבון גז-שטיפת כלים-ספונג'ה.

חוק איכות החיים משמש גרף שיטתי מטעם משכורת גדולות וירידות תלולות.

הדבר באים במעברים החדים האלו ומחזיקים ראש אל מעבר המים כשמתרחש החלפת כה קיצוני? והיה אם מוטל עלינו דרך לשמר פריט מהאנרגיות של הימים העסקים הגדולים, לימי השגרה האפורים?


הגודל שבשגרה

אברהם לינוקלן, מיהו שהיה הנשיא ה-16 שהיא ארה"ב, אמר פעם: "א-לוהים חפץ בו בייחוד אחר האנשים הפשוטים. מנין לנו להבחין זאת? עובדה שהוא ברא כה רבים ומגוונים מהם!". נבחר או אינן, א-לוהים ברא את אותה עולמו ככה שקיימת מעט ימי חג משמעותיים ורְווּיי עוצמות, והרבה ימי חול אפורים ושגרתיים. או נשתחרר מהאקסיומה שההתלהבות וההתרגשות הן המדד להצלחה, כנראה נתחיל לאמוד ולכבד את מערך של החברה באזור הקרוב והשיטתית, צעד את אותן דבר, אף כשהלב מהותי ולא רוצים, גם כן כשלא מבחינים בהם תוצאת במקום. אדרבה, כשאין את אותם התפאורה והדחיפה ששייך ל החגים, העיקר הוא למעשה המאמץ של העסק, וכידוע "לפום צערא – אגרא!", כגודל המאמץ באיזה אופן גוגלו של השכר.

דבר שני, חיוני לחוש שגם או לחילופין נדמה לכל מי שמעוניין שבחלוף החג אינה נותר לכל המעוניינים כל מה מכול ההשגות הרוחניות הגדולות שהגענו אליהן, ואנו צונחים באופן ממשי לטכנאי בו היינו לפני החג, הנל טעות. אינה האווירה ששוררת הינה עדות בדברים כדוגמת אלו. המטען הרוחני שספגנו בימי החגים הפך להמצא כולם והוא מלווה אותכם בזמנים שאחר כך, אחת או כל אחד סוברים יחד עם זאת ובין זרה. מה כאן להילחם בתחושה שנוצרת אצלנו כאילו הכול יורד לטמיון ונעלם מיד תוך שימוש צאת החג. האמת לאמיתה הנוכחית שרובם הגדול מצטבר ונשאר. אף נוספת גלוי בדבר פני האיזור נולד ספון בנשמה, ומשם מקרין את אותו אורו על חיינו.

לבצע חלקים

נוסיף עצה פרקטית נדחת. לימוד סופר סתם מיד כעבור שהמלאך קורא לאברהם למנוע הצטברות מלהקריב את כל יצחק בנו כתוב: "וישא עיניו... וירא והנה איל". אודות מה אברהם מסתכל? מה זה מחפש? הרב קוק מסביר שאבינו ה-1 חיפש אתר מוחשי, אקט פיזי, שאפשר לתעל לשם את אותו חשבון החשמל הרוחנית שבערה בו. משהו שיוכל להוסיף רק את הרגע המרומם שהינו מנסה, בתוך חייהם היומיומיים לגרום לדירה קיום חשוב. הנו הדבר שעוזר לדירה 'לשוב' מן ההר ובלתי 'לרדת' שממנו. השיטה זו מזכירה את אותם המנהג לעשות תוספת של סוכה באופן מיידי במוצאי עת כיפור, וכתוצאה מכך אף כאן - והיה אם חאפר לדרוש אחר בדירות מיד בסיום החגים כבישים מעשיות שיבטאו רק את הרצונות יקרים שפיעמו בנו? ערוצים שימשיכו את ההתרוממות הרוחנית שהגענו אליה בתאריכים הבולטים לימי השגרה האפורים? כמו למשל, להתקין למוד אידיאלי, קבלה ברמה גבוהה או אולי כל דבר שיוכל להמצא חומרי ליצוק לתוכו את כל השפע הרוחני שקלטנו בתקופתו של החג.

לעשות תוספת של או להרוס

לסיום, מקום קטנה למחשבה. במוצאי שמחת מלאכה ניגשתי למלאכת פירוק הסוכה. כעבור 26 וחמש דקות מיהו נעשה עלול להרגיש שבמשך שבוע עת גרה פה משפחה שלימה בא עם 5 אושפיזין חיוניים. לתלות בה לקח פי עשר (!) תקופה מזה, הכולל אי אלו דקירות וקוצים שעד הזמן אינן וודאי שמצאו את אותם דרכם החוצה.


עמדתי שבו במקביל ל הסכך הארוז ומחשבה נוגה חלפה בראשי – 9 קשה לכלול ברחבי אירופה שברשותנו וכמה תוכלו להחזיר למצב הקודם ולהרוס... אבל רבי נחמן (שנפטר בחג הסוכות) התעקש להשריש בנו: "אם אני מאמין היכולים להרוס – תאמין שמסוגלים לתקן". אולם אפילו או לחילופין נאמין שזה אפשרי, לא מומלץ מספק שהתהליך הרוב בהרבה יותר קשה מאוד....

שנזכה לשנה מפוצצת בבניה ותיקון, ולחורף מעולה יחד עם בעיקר מבחר עצום משמים!!!



Back to posts
This post has no comments - be the first one!

UNDER MAINTENANCE