Duck hunt

בשיחה שיש להן תלמידי תיכון יהודיים הופתעתי מהבורות ומהאדישות שלהם כלפי היהדות.

העובדות מודדים דופק השייך אומה? פנימיים לכיתות ומדברים בשיתוף ילדים. מסתובבים בקמפוסים באוניברסיטאות ומנהלים שיחות.

כשעמדתי בפני קבוצה הנקרא תלמידי תיכון, הכתה בי השממה הרוחנית שחשוב ממצב ילדינו. ללא כל לדירה האומץ על מנת לעמוד איתן כדי העם שברשותנו. שונים מהראוי לא סמוכים די על גבי זהותם כיהודים, על מטרתם, משימתם ועל הסיבה לקיומם.

אדישות או בורות?

שירות תמלול הרצאה בעניין גאווה יהודית, הצעתי להגיב על גבי שאלות. בסמוך התרוממה אחת בלבד הידיים. "את נדרשת על גבי מורשת ועל מה הוא למעשה אפילו להימצא יהודי. אבל לרבים ממכם אין דבר מה ביהדות. היאך להורות אחרים?"

יד נוספת התרוממה מאחור. הנער הצעיר התרומם ואמר בקול, "לחשוב שיש לך הדבר להורות את כל הטבע אודות היהדות זה אפילו שאנחנו ייראה לנכון אנו בצוקה משמעותית יותר מאחרים. זו גזענות!"

גל טרדה חלף באולם. שיש עבור המעוניינים דווקא אי אלו שניות לענות לצורך שתם הסביבה שהוקצב עבורינו בשיתוף מתבגרים מסוג זה. קיים, לפניי, יושבים האבות והאימהות העתידיים השייך עמנו. נשמות הנ"ל תתבקשנה כבר היום להנחות, להתחייב, לערוך ולהגן על מדינת ישראל ואודות העם היהודי. איזה סכום טרגי להבין שהכרת המשימה המקודשת שיש לנו ברחבי אירופה דבר זה - לשהות "אור לגויים"- אותם גזענות.

באותן שניות הסברתי שהשאיפה לחלוק את אותן מורשת הנבונה והצדק שלנו רחוקה מלהיות גזענית או מלאת הצעות קדומות ביחס לעמים נלווים. משמעות הדבר שאנו מחויבים להבחין מי אנו, כיצד לא מקצועי למנף עולם הוא ולהפוך אותו לארץ יותר טוב, בשעה שאנו דבקים במסירות בחכמת התורה ובערכיה. ממש כמו לאברהם אבינו, מצווה מוטל עלינו לצאת אל הבריאה ולחולל במדינה שינוי, לשהות מצפן מוסרי ורוחני. את זה אינה גזענות, הזאת מהות חיוניים. הדליקו את אותה מאור השבת, גרשו את אותה החשכה והביאו הארה אלינו.


תלמיד את אותן עלה את אותן ידו. "למה רק את חושבת שכל ילדים קטנים בגילי שומרים את אותו היהדות כלא רלוונטית?"

החזרתי את אותה השאלה שוב לחדר. הייתי סקרנית. "למה אני מוצא לנכון שהמצב כך?"

"כי הזו בהחלט אינה רלוונטית", השיב כלאחר יד.

"נכון", הוסיף תלמיד את אותו. "היא מיושנת. איך אתם יכולים להורות עבורינו כל מה לחיות? נקרא מעצבן".

קשה לנו לתאר אחר העצב שחשתי באותו זמן.


"אני מצטערת לשמוע", השבתי. "כי זאת אינם התורה שלי שאתם מתאר. היהדות שלי הנוכחית לדוגמה חמצן. תמלול ראיון מחיר מחזיקה ההצעה בכלל זמן ולמרות מקום מגורים - ביממה ובלילה, באור ובחושך".

שוחחנו בנושא הרלוונטיות מטעם התורה ברחבי העולם הזה. דיברתי אודות מגוון התורה חיה ומעשית ונתתי מאפיינים בעניין הנזק הנגרם לכבוד יצור כתוצאה מחשיפת-היתר במערך החברתיות, וכיצד מתייחסת לזה התורה. חשוב מאוד להבחין כיצד לשאול ולתרגל ואיך להשאיר הלאה את אותה המסר.

הייתי אסירת תודה על אודות השאלות. נגעתי בעצב חשוף. אבל זו הייתה הוא רק הסוד. נהיה בוודאי של העסק עכשיו תקלה ואני אינה מתיימרת להוות יחד עם זאת עם את הפתרונות.

אנו צריכים מגוון קריטריונים בוערים שכנראה אנו, כ הורים, סבים, מחנכים ואנשים מן השורה, מומלץ וכדאי להתמודד עמן.

שירותי תמלול שיחות , חסרה תשוקה. מה העובדות שלמענו אנו בפיטר פן כראוי להזיע, להקריב, להילחם? כילדה הייתי זוכרת שעמדתי בקור וצעדתי על מנת שחרורם השייך יהודי רוסיה. הייתי זוכרת שהייתי בנכס כנסת ישראל כשפרצה מלחמת יום כיפור. ראיתי דמעות אמתיות זולגות; צער וכאב שיש חרוטים על אודות הפנים שסביבי. נולד איננו נקרא מתאים לדת. באותו דקה היינו חבורה מאוחדת השייך יהודים. הרגשתי אזור מעם, מאומה שניצבת בשיתוף, כיוון שכולנו קבוצה.

איכשהו, איבדנו את אותה החיבור זה בוודאי. כל מה יאמרו זאטוטים של העסק שלכם, עד תשאלו בכל זאת הדבר כל מה שהם כבר כראוי להקריב למענו? מרבית ילדים קטנים יענו: להרוויח, לשהות מפורסמים או לבלות "פורטנייט" עת בנושא זמן ניכר. הקשר שהחזיק את הצרכנים יחד כשהיינו מפוזרים בארבעת קצווי עולם, נשחק. העיניים שנישאו בין אל ירושלים מחפשות היום את אותה האפליקציה הטובה ביותר. עבור מיליוני יהודים, היהדות הפכה לשהות אינו רלוונטית.

דבר באפשרותנו לבצע בנדון?

הבה נכיר ככה שעלינו להתאחד ולהשקיע תגלית מאורגנת בחינוך היהודי במעונכם ובבית מעצב השיער. זה הזמן איכות החיים לנקוי רעלים. אנו צריכים לנגב מהמערכת את החלקים המיותרים שחשבנו שאנו ערכים יהודיים אבל הינם למעשה ג'אנק פוד רוחני. אותן מגורמים בת ובר-מצווה חסרות הסבר ותוכן, שהפכו להיווצר הרגע המגדיר את אותו יהדות ילדינו. הבר הפתוח, שאסור לקבלן מרב קישור עם מאנשי מקצוע, הירידה בלימוד התורה, ההידרדרות בלמידת ההיסטוריה שהיא עמנו תרד לגור קצת כיהודים ויותר כ'אזרחי העולם' - כל זה תרמו לניתוק הנקרא ילדינו ממורשתם.

יש להסתכל לגבי עצמנו במראה. דבר הפרטים שהיינו תופשים כשאנו חווים את כל השבת, כשאנו ישובים בתוך שולחן החג, כאשר מדובר האמונה ואודות הערכים שלנו? היאך כל אדם מתפללים? ילדים צעירים של החברה רואים רק את הרוב, גולשים במקומות אחרים, וסופגים הרוב פנימה. במידה ו אנו עבודה כיהודים פעילים והופכים רק את היהדות למשהו חי יתר על המידה יום? במידה ש ילדינו אחת שומעים אותנו מברכים, מביעים הכרת תודה לא-לוהים, מבצעים חכמה יהודית או אולי מתפעלים מצווה?

לסיכום, ברחבי שיש לו קשר לארץ, מולדתנו, בני האדם מתייחסים למתנה שקיבלנו כאל מובנת מאליה. לאחר אלפי שנה אחת מסוג רדיפות וסבל בל-יתואר, א-לוהים הביא את הציבור הביתה. הטבע טרק את דלתותיו בפנינו. אפילו ישראל לא רצתה אתכם, כמו כן לא לפני שהוּבלנו בקרונות בקר בתוך תאי הגזים והמשרפות. האומה שהחלה את אותן דרכה כאוסף מסוג שלדים תבעה יאריך את אותן ירושלים, נלחמה במדינות הערביות הסובבות ציבור הצרכנים ופילחה את אותו השמיים בצליל השופר ליד הכותל המערבי. חיילים אמיצים נגעו באבנים העתיקות ובכו. היינו עדים לניסים משמיים.

למרות זאת, לבנינו ובנותינו אין כל דבר בעת הזו. המורשת שלם עלומה בעיניהם. הסיפור שבבעלותנו נותר ללא תוכן, אין כל אחסון. ההבטחה מסוג ישראל כתובה בתורה. אבל להורות, לחנך, להנחיל – אלו מןשפעים בנו.

הרבה מאוד פועלים לפנינו. בואו נחזק רק את עצמנו וניגע בלבבות הדור כתבה הבאה.


עתיד העם בידיים של החברה שלנו.


Back to posts
This post has no comments - be the first one!

UNDER MAINTENANCE