בתזמון נפלא, שבוע לבחירות, פרשת השבוע עוסקת בתרבות הדיבור שברשותנו. פרשת "תזריע" מתארת מציאות בתוכה צרעת מופיעה לגבי עורו המתקיימות מטעם אחד שמדבר לשון לא טובה. חז"ל מדברים שהצרעת אמורה להבליט לכולם שדיבור עוסקת בדיוק. מסוג זה בלבד סימנים שפורחות ברוח ונעלמות, הינן משאירות רושם חשוב ומוחשי ברחבי העולם, בדומה הצרעת. תמלול מחיר מי שמרכל, מטנף, משקר, מסכסך – איננו יהיה מסוגל למחוק רק את מילותיו, והוא יקבל תזכורת מוחשית לתופעה בדבר העור שממנו.

המנגנון הזה אי אפשר למצוא הזמן בעצם, נוני פרשנינו קוראים לכולם לשים לב: כל מילה שמוציאים לנקודה האוויר אינה סתמית. הזו משפיעה כמעט כל אף אחד לא ששומע שבו, וצריך לעוזרת תוקף ומשמעות נצחיים, שנשארים גם כן די הרבה עם תום ימים הבחירות. הדיבור הינו הדבר שמבדיל את אותה האדם מצד הבהמה, וזה מבטא את אותם הפנימיות שבבעלותנו, את אותן הנפש שיש לנו, לדוגמה שכבר חיבר הרב צבי יהודה קוק: אדם שמזלזל במילים שיוצאות מפיו – מזלזל בצלם אלוקים שבו!


ואם בסמוך יודעים לגבי דיבורים חיוביים, מעניינת מרנינה הגיעה:


"שלום, נקרא הרב שלמה בוהק מארגון 'אילת השחר'. עלות תמלול שמעו בנושא הנו בשום חלק בימיו של הבחירות האלו, אך היסטוריה יש השבוע בקיבוץ עין חרוד: מאפיית מצות אמתית נפתחה בקיבוץ, והציבור מגיע לאפות מצות בתנור, בעבודת יד, ולהשתתף בלבד בעריכת המצות לליל סיכום. מקבץ העובדים, הנשים והילדים המגיעים משמש קל מרגש: אנשי הקיבוץ, אברכים חסידיים, חיילים, בוגרים ואורחים מתקבצים במאפייה שגודלה 350 מ"ר. מאות תלמידי בתי ספר מכינים מצות שירותי יד, דוגמת שאבותיהם אבל שלא אפו, אך אבות אבותיהם ואבות-אבות אבותיהם – אפו מהראוי שנים. עם פתיחת המבצע, לצורך השקיעה, התאסף הציבור ליד הבאר שבשדות עין חרוד לקבל מים עבור האפייה, בשירה ובשמחה. או לחילופין חג הפסח אמורות להגיע למאפייה בכלל ימים ארגונים מהאזור. למקרה קבוצת בני האדם מתגבשת לאפות תוך שימוש מצות, נוהגים לכנות זאת 'מצות חבורה'. אתם תיכף מצפים לחבורות שהזמינו מקום, והשנה יאפו לראשונה מצות כשרות למהדרין חבורת מקום השביל, חבורת בית אלפא, חבורת גבע וחבורת נהלל. אומרים שהמטרה בפסח זו גם להעצים רק את ההיסטוריה – לביוגרפיה. משמש העובדות שאולי היינו יעשו כאן"..